מבחר תערוכות | Exhibitions מוזיאונים ופרסים | Museums & Awards גלריה | Gallery כתבות | Articles צור קשר | Contact Me
 
 
  Articles כתבות  
 
סרט וידאו של תערוכה בחיפה
   
Exhibition in Haifa
 
 
סרט וידאו של התערוכות ביפו ובקיסריה
A video of the exhibitions in old Jaffa and in Caesarea
   
 
 
על עצמי

על עצמי

הציור עבורי הינו ביטוי להתרשמות מתמדת מהטבע ומהסביבה וחיפוש אחר האמת שלי.

לבטי הבלתי פוסקים מפלסים את דרכם במגע המכחול ובשרבוט כתמי הצבע, המביאים לידי ביטוי את החוויות השונות בהן אני מתנסה.

אני עובדת בעיקר בצבעי שמן, אך אוהבת להתחדש ולהתנסות בחומרים שונים, או מדיום חדש המוסיף נדבך מאתגר בדרך עבודתי. כך הגעתי ליצירת שטיחי קיר וכן לעבודות וידאו וקולאגרף.

 כולנו משתנים עם הזמן.השינוי חייב להשתקף גם ביצירה.

בדרך כלל מצפים מאמן לשייך את עצמו לאיזו שהיא אסכולה, לאיזה "איזם". זה נראה לי מיותר. אני עושה את אשר אני מרגישה, מאזינה להד הפנימי שלי ומציירת לפי מצב רוחי ומעלה על הבד את רישמיי לאחר תמצותם וסינונם. לעיתים נשאר רק כתם צבע או אור מיוחד, הרומז להלך הרוח ולתחושה של אותה חוויה. אינני מתעדת את הנוף, המצלמה עושה זאת טוב ממני.

לעיתים, הציור שלי נוגע במופשט, אך נקודת המוצא היא מן הטבע. לקלוט, לתעד אותו פנימה, לבחון, כמו גלי קול הנטמעים, ולאחר מכן לגלות את ההדים בקפלי הצבע.

 אני מתרשמת, סופגת, ולאחר מכן חושפת רבדים ומשאירה את העיקר. נוצרת מציאות חדשה ושונה, בעלת חיים משל עצמה, שהיא משוב למחשבותי ורגשותי.

 

   
About myself

The meaning of painting for me is the never-ending contemplation of nature and environment as well as the search for my inner truth. 

My incessant inner struggles make their way through touches of the brush and stains of color, which bring together the different experiences I wish to express.

 Mostly I work with oil-paints, but I also like to renovate, to try out and experience with new material, or new medium that could add a further challenging layer to my work.  This is how I started creating wall carpets, video films and collagraphs.

 As time changes, we all change and our work has to reflect this.

Artists are usually expected to belong to one school or some "ism".  In my view this is not necessary. I work according to my feelings, listening to the inner voice in me, painting in different moods and set my impressions after concentrating and filtering on the canvas.  Sometimes it is only a blot of color or a particular shaft of light that gives us a clue to the mood and ambiance of that experience.

 I do not record landscapes, photography does it better.

At times my painting borders on the abstract, but the starting point is always of nature.  To absorb, internalize, analyze like inward waves of sound and later to find the echo among the folds of color.

 I absorb impressions and afterwards expose the layers leaving only the essence. Thus a new and different reality is created, with a life of its own, which is the mirrored image of my thoughts and feelings…"

 
 
אמן ודרכי אמנות מאת אברהם בלאט דרכו של אמן

 

מפסגת הר הכרמל ירדה אלינו הציירת החיפנית אהובה שרמן כדי לפתוח תערוכתה השלוש עשרה (בגלריה לים)בהפגינה דחיית הפיגורציה והמעבר לציור המופשט.ציירת זו,שהספיקה במשך עשר שנים להציג בבירות העולם באירופה,אמריקה,ובדרום אפריקה קנתה לה שם בסגנונה הייחודי של תמונות נוף ומראות טבע,ואומנותה משמשת  לה אתגר להעלות דיוקנה של ממלכת אדם,עיירות,הרים,אדמה וערוצים,בעוד שהאדם עצמו אינו ניכר(ורק לפעמים בצללית)על בדיה הערפיליים.המתבונן בתמונותיה נפעם ממיזוג הצבעים הקליטים של הזהוב והצהוב,הארגמן והטורקיז,ודייקנות המכחול.אך ספק  אם המעבר אל שוני התמטיקה וגלישה לקומפוזיציה אסוציאטיבית מסייע בידה לשמור על התקשורת בינה ובין ציוריה.הצבע הדומיננטי אשר שלט בתקופת יצירתה הקודמת הבליט קודם כל האווירה הכמעט מיסטית,של חצי עיגול בתים וסמטאות המתפרסות לפי איזה קוד פנימי בהוותם מוצגים מופנמים,אווריריים וחפויים אור מסוים של נוף ירושלמי,נגבי,או גלילי.אהובה שהשתלמה אצל מורים ישראליים אינה עומדת בדיוק על תקן אקדמי.היא משתמשת בחומרים קונבנציונליים אך יודעת להפיק מהם האפקט המקרב מבחינה ויזואלית המראה אל הצופה.הטבע שלה איננו מחוספס אם כי הוא נסער.
הוא מורכב אך עם זאת אינו קונקרטי.בדיה נעימים לעין כי הם כובשים אותך ברבגוניותם האימפרסיוניסטית.המעבר מהממשות החושנית אל המרומז,של ציורים לוהטים יותר,אינו מעיד בהכרח על מאבק והתמודדות , ויש בו אולי יותר תוספת ווראיציות על הנושא האחד.הטבע הפייסני מתחיל להיעלם כיוון שגם האובייקט-העיירות והסמטאות איבדו תומתן ורזיהן.הים אינו עוד השטח החיצוני כי אם עמקי מצולותיו.הגעש אינו מגיע לזעזוע אם כי כותרות היצירה מכריזות על "זלעפות","התפרצות",ו"סערה כחולה".אהובה ממעטת כיום בפרטים קטנים ולאחר סינון של מחשבה היא מעבירה הטבע  לצורה מתומצתת יותר של דיונות אינסופיות וגבהים לאופקי אופקים.היא עדיין מחפשת היופי שבנוף והטבע משמש לה מקור השראתי,אך ההדגשה היא לאותם נצנוצים הנותרים לאחר החוויה הבלתי אמצעית.הציירת אינה נמנית על אסכולת אידאית ואינה מכריזה על "אני מאמין" אמנותי.אין בשורה חבויה במשטחי ציוריה,אך ערכי היופי מתבטאים באותה ערגת חושים לתפוס האווירה,האור,והצבע כקומפוזיציה מרשימה והצלחה אומנותית.

   
Avraham Blatt, "Cathedra"- Literature and Art Periodical

 Ahuva Sherman the artist owes her reputation to her unique style in landscapes and pictures of nature, while her art provides the challenge to portray the kingdom of man, towns of mountains, earth and wadis, yet on her misty canvases man is seen only occasionally. 

Contemplating her paintings one is stunned by the fusion of colors, the eye-catching gold and yellow, crimson and turquoise and the preciseness of her brushwork.  However, the question arises, whether the passage to different thematic fields and sliding into associative compositions will help her to maintain the level of communication between herself and her paintings.  The color that was the dominant factor in her earlier period of work emphasized, first of all, the somewhat mystic atmosphere, half circles, houses and alleys spreading according to an innate individual code, presented in an introvert fashion, ethereal, bathing in a certain light attributed to the landscape of Jerusalem, the Negev or the Galilee. 

Ahuva, who perfected her art with Israeli teachers, cannot be defined in particular as an academy painter.  She uses conventional materials, but knowingly extracts from them the effect that brings the view visually in touch with the viewer.  The nature is never rough, it is stormy.  It is intricate, yet it is not concrete. 

Her canvases are pleasing to the eye, because they capture the viewer by their impressionistic color-richness.  The transition from sensual substance to allusion leads to the more expressionist paintings.

 
 
מאת כנרת אביבי

חותם אישי ניבט מבעד אשכולות יצירותיה של אהובה שרמן.

כחוט השני בתווי שנות יצירותיה הפורות, נתווים ונשזרים נדודיה מתל אביב לחיפה, מן המישור אל ההר, מסעותיה ותצוגותיה חובקות העולם.

גגות תל אביב אדומים לבנים, אז והיום, קורצים געגוע.

חומים כתומים פוגשים בכחולים ירוקים באופן רהוט ומגובש טקסטואלית, ויזואלית וחומריות משתנה, נעים בזמן ובסגנון מקוביזם ועד מופשט פוסט מודרני.

צבעוניות אורבנית סבוכה מתבוללת במרקמי חוף ים, התר אחר בתוליותו בחלוף הזמן.

ניחוחות בריזת הים התל אביבי מהולים ברוח ים-תיכונית חיפאית, ארציות ומתבלים זרים, צופים לאופק יצירתי חדש ומחודש.

 

   
by Kinneret Avivi

The signature style of Ahuva Sherman shimmers through her numerous canvases.
Like a red thread leading through the fertile years of her art-work, thus are her meanderings from Tel-Aviv to Haifa, from the coastal plain to the mountain intertwined with voyages and exhibitions all around the world.
The red-tiled roofs of Tel-Aviv then and today sparkle nostalgically.
Browns and oranges mingle with blues and greens in a fluent, textually, visually and materially crystallized way, stretching in time and style from cubism to post-modernist abstract.
Colorful, urban jumble interlaces with the texture of the beach still searching its innocence as time goes by.
The smell of the light breeze from the sea in Tel-Aviv mingles with the Mediterranean gusts of wind in Haifa, down-to-earthiness and foreign aromas seek the fresh and renewed creative horizon.

 
 
ממעל... על עשייתה של אהובה שרמן

מרחף מבטה ממעל... והיה כעוף המעופף על הארץ, מדלג על ההרים... והיה מבטה, בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל...

שומה על האדם (גרס דנציגר), ללמוד ולגלות את השפה של הטבע, את שפת הזמן והמקום. עליו לחיות עם החוק ועם המחזוריות של הטל והמטר, של השמש והירח, עליו להשיג ולדבוק בחוקיות זו ולהשתית עליה את קיומו ויצירתו.
חשיבה זו אשר במוקדה מארג של ניגודים, מאפיינת את עבודתה של אהובה שרמן, נטולת ה"איזמים" כדבריה, אך בהחלט נוכחת בהוויה האמנותית הישראלית. אהובה שרמן שואבת את ההשראה לעשייתה היצירתית, ממקורות חיצוניים ופנימיים ומעבירה את מסריה באמצעות דימויים חזותיים, צורות מופשטות, גוונים ומרקמים. שפת האמנות הנה עבורה מטפורה למציאות והסביבה.
אהובה שרמן (זוכת פרס חיפה ע"ש הרמן שטרוק, חברת אגודת הציירים והפסלים בישראל, מאחוריה אין ספור תערוכות) הנה רשמת וירטואוזית, המציירת בשמן על בד עבודות גדולות ממדים. הציור עבורה הוא מעין מסע בין המודע לבלתי מודע. האסתטיקה וההתאמה בין הקו לצבע חשובים עבורה, הנה אחר הרמוניה המשרה חוויה אסתטית ותחושת מרחב וחופש.
ציוריה משמרים (על פיה) את העיקרון: "לטוס מעל ולנחות מעבר...למצוא את ההדים הנקלטים בין קפלי הצבע...ליצור מציאות חדשה" (אהובה שרמן). ככך ומתוך כמיהה למציאות חדשה וטובה יותר, מהווה עשייתה היצירתית אף מעין "טקסט", המנסח היגדים אודות האדם בהתקיימו בעולם בעל משמעות (היידגר).
משטחי הצבע הרחבים, מצויים בכפיפה עם חלקי המחבר הנוספים בעבודתה, הקווים והצורות, אלו חושפים כביומן אישי את רשמיה וצפונותיה של אהובה שרמן, נוכחים פעמים באופן מובהק ויש הנמוגים אל שכבות הצבע. לעיתים מתהווה מעין מתח פנימי ויש  גם שנוצר השלמה ושיח.

ד"ר צביקה ישראל,
יו"ר אגודת האמנים בחיפה והצפון